החלטה בתיק ע"מ 1255/12

העורר מרצה עונש מאסר ממושך שנגזר עליו, לאחר שהורשע בשורה של עבירות ביטחוניות חמורות, והוא אמור לסיים את ריצוי עונשו בעוד חודשים אחדים. ביום 29/01/12, הוא הועבר מכלאו לחקירת שב"כ, בחשד למעורבות בפעילות ביטחוניות חמורה, שאותה אכוון בהיותו כלוא. ביום 09/02/12 בקשה המשטרה בשנית את הארכת מעצרו, ובימ"ש קמא נעתר לבקשה והאריך את מעצרו ב-15 יום נוספים, ועל כך הערר שלפני. לטענת הסנגור, חקירתו הפרונטאלית של העורר הסתיימה, ואין עוד סיבה להמשך מעצרו בתנאים חמורים יותר מאלו שהוא זכאי להם במאסרו.  הסנגור מוסיף וטוען כי מאחר ומדובר באסיר, אין חשש להימלטות מן הדין, ואין מניעה כי יילקח לחקירה במידת הצורך מתאו בכלא.

לעומת זאת, התביעה טוענת כי מעצרו של העורר נחוץ לצורך המשך החקירה, ואין מקום להתערב בהחלטת בימ"ש קמא. העורר הוא מנוע מפגש, ולכן בחלקו הראשון של הדיון שמעתי את טענות ב"כ הצדדים, בלא נוכחות של העורר, ולאחר שהסנגור יצא מן האולם בתום חלק זה של הדיון, שמעתי בנפרד את דבריו של העורר עצמו, ששב וביקש להשיבו לכלא ולסיים את חקירתו.

שקלתי את טיעוני הצדדים ועיינתי בחומר החקירה, אשר כולל מזכר חסוי עדכני, שמפרט את ההתפתחויות בחקירה עד מועד הדיון. שוכנעתי כי יש בחומר החקירה כדי לקשור את העורר למעורבות בעבירות ביטחוניות חמורות, ובכלל זה ביצוע פעולות כספיות שונות בהיקף נרחב, שלא כדין. מדובר בחשדות חמורים, ובחקירה שנמצאת בעיצומה, וקיים אינטרס ציבורי מובהק, לאשר לגורמי החקירה למצות את החקירה עד תום. מדובר בחקירה מורכבת שהיו בה התפתחויות שונות מאז שהחלה, והיא מחייבת תשומות גבוהות ומאמץ חקירתי רב. הוצגה בפני תכנית מפורטת להמשך החקירה, ושוכנעתי כי פעולות החקירה מחייבות את המשך מעצרו של העורר, וכי משך הזמן שנקבע בהחלטת בימ"ש קמא, עולה בקנה אחד עם תכנית החקירה.

אכן צודק הסנגור כי כאשר עסקינן בעציר שהוא מנוע מפגש, יש להדק את הביקורת השיפוטית, וכך אכן נעשה גם בעניינו של העורר, שהרי בסופו של דבר, גם הדיון בערכאת הערעור מהווה ביקורת שיפוטית על מהלך החקירה. לא למותר לציין כי העובדה שהעורר היה מעורב לכאורה בעבירות חמורות בהיותו אסיר, מלמדת שחומות הכלא אינן מהוות מכשול עבורו, וקיים חשש סביר כי אם ישוחרר ממעצר, הוא עלול לחזור לסורו, ואף עלול לשבש את המשך החקירה. בנסיבות אלה, לא מצאתי כי נפלה טעות בהחלטתו של בימ"ש קמא, ולכן אני דוחה את הערר.

בשולי הדברים, אני רואה לציין כי העורר התלונן בפני, וטען כי הוא נחקר במשך שעות ארוכות בכל יום, וכי מדי יום נותרות לו בקושי שעתיים לשינה. התובע מסר כי הטענה תיבדק, ואכן ראוי לבדוק טענה זו, ולהקפיד להעניק לעורר את מלוא זכויותיו, גם במהלך החקירה. לכן יועבר עותק מהחלטה זו לראש צוות החוקרים, להמשך טיפולו בעניין זה, כפי שימצא לנכון.                                                                                                                                                                        

ניתנה היום,14 בפברואר 2012, כ"א בשבט התשע"ב, בלשכה. מזכירות ביהמ"ש תעביר העתק החלטה זו לידי הצדדים.

נשיא התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: